ביום שישי תיפתח בריו האולימפיאדה, וכמו בכל המשחקים האולימפיים, הנבחרת האמריקאית במוקד
השאלה בכל טורניר היא לא האם USA תזכה אלא איך ובאיזה הפרש ייגמר הטורניר
הנבחרת האמריקאית תנסה לזכות בזהב בפעם ה 15 מתוך 18 ניסיונות. היא מחזיקה במאזן אימתני של 5-130 ב-17 הופעות בעבר.
לצורך השוואה, באליפויות עולם לארצות הברית 5 זכיות ב 17 הופעות. כשזה מגיע למשחקים האולמיפיים לאמרקאים אין שום סיבה לוותר על המדליה
בכל זאת, לאורך השנים האמריקאים כשלו 3 פעמים. האם זה נותן תקווה ל 11 הנבחרות שירדפו אחרי USA בריו ?
1972 – אולימיאדת מינכן – הסקנדל הגדול בתולדות הכדורסל
ארה"ב הגיעה למשחקים עם מאזן של 0-63 ועם נבחרת על טהרת שחקני המכללות ( כפי שהיה נהוג באותם ימים )
לא היו שמות גדולים בנבחרת ( דאג קולינס הבחירה הראשונה בדראפט 73 , בובי ג'ונס שהיה חלק מהסיקסרס הגדולה של 83 )
ארצות הברית ניצחה 8 פעמים עד לגמר מול ברית המועצות.
המפגש היה בשיאו של המלחמה הקרה וסימן את דו הקרב האולטימטבי בין הגושים.
הרוסים הובילו 48:49, ושלוש שניות לסיום דאג קולינס עמד על הקו. הבאזר נשמע בזריקה ה 2 שלו באופן תמוה, מה שלא הפריע לו לקלוע ולהעלות את ארה"ב ליתרון ראשון במשחק.
הרוסים חידשו את המשחק ולקחו פסק זמן (חרף טענות ארצות הברית שלמאמן הרוסי כבר לא נותרו פסקי זמן).
לאחר המהומה,הרוסים חזרו מפסק הזמן ונכשלו להשיג סל , אך מזכ"ל פיב"א ירד לפארקט והרוסים קיבלו 3 שניות נוספות!!!
הרוסים מסרו כדור סטייל שלף, ואלכסנדר בלוב ניער את השומר שלו ושם סל על הבאזר. 50:51 לסובייטים שהותירו את האמריקאים המומים על הפארקט.
ארצות הברית הגישה ערעור שנדחה ברוב של 2:3 (הונגריה ,קובה ופולין מול איטליה ופורטו ריקו. ניחשתם נכון, הגוש הסובייטי ניצח את בני הברית של ארצות הברית).
ארצות הברית לא הגיעה לפודיום , המדליות נותרו בכספת של הועד האולימפי וחלק משחקני הנבחרת כתבו בצוואתם שלא להעניק את המדליה לאיש מבני ביתם
1988 – סיאול ברה"מ עושה זאת שוב
לאחר מינכן ארצות הברית זכתה בזהב במונטראיול ב 1980, החרימה את אולמפיאדת מוסקבה ( יוגוסלביה זכתה בזהב ) וב- 1984, עם מייקל ג'ורדן ויואינג וללא הסובייטים, ארה"ב זכתה בזהב מול ספרד בגמר.
בסיאול הטורניר היה הטורניר האחרון לפני נפילת הגוש הסובייטי וזכינו לקבל בפעם האחרונה את ברה"מ ויוגוסלביה הגדולות
ארצות הברית הורכבה מנבחרת לא רעה עם שמות כמו דוויד רובינסון , דני מאנינג ( היה כוכב מכללות ענק בשעתו ) , מיץ ריצמונד , סטייסי אוגמון ,הרשי הוקינס ודן מארלי.
ארצות הברית לא נתקלה בבעיות בשלב הבתים ( הפרש ממוצע של 36 וחצי למשחק ), ברבע הגמר 37 הפרש על פורטו ריקו ואז בחצי הגמר המתינה ברה"מ, שהפעם ניצחה פייר לחלוטין 76:82
ברה"מ הייתה נבחרת שמורכבת בעיקר מכשרונות ליטאים בדמות סאבוניס , מרצליונוס , חומיצוס , קורתינאתאס ( קלע 28 מול ארה"ב בחצי הגמר ) , טיט סוק ולרי טיחוננקו ואלכסנדר וולקוב.
ברה"מ המשיכה וזכתה בזהב לאחר ניצחון בגמר על יוגסלביה ( לה הפסידה בשלב הבתים ). גם יוגסלביה הייתה נבחרת שהייתה נותנת פייט רציני מאוד לארצות הברית ולדעתי הייתה מנצחת אותה ( דראזן פטררוביץ הגדול , רדלוביץ , זרקו פסאסלי , ולדה דיבאץ , קוקוץ' , דינו ראדג'ה ואחד זלימיר אוברודביץ', שלימים יתפרסם כמאמן דווקא )
ארצות הברית פירקה את אוסטרליה וזכתה במדליית הארד
היתרון של 88 היה שב 1992 USA כבר שלחה נבחרת , וואחד נבחרת וזה נושא לפוסט אחר …
2004 – הפיאסקו היווני
ארצות הברית שלחה לאתונה נבחרת ללא השמות הכי גדולים, אבל כשמסתכלים על השמות זה עדין היה אמור להספיק לזהב, בוודאי שלא לרשום כמות הפסדים גדולה יותר מכל מה שארצות הברית הפסידה בכל האולימפיאדות גם יחד.
אני זוכר שבזמנו אמרתי בשיחות סלון שדאנקן , אייברסון ו 3 שחקני יורוליג בחמישייה יספיקו לזהב … כמה שטעיתי
עקב האכילס של ארצות הברית היה לארי בראון , אלוף NBA טרי עם הפיסטונס שנראה היה שהגיע זחוח ולא מחובר וכמובן הקו האחורי הלא מאוזן בראשות אייברסון את מארבורי
ואלו שמות –
דאנקן , אייברסון , אודום ( לא הקוקאין/קראק מכור, ההוא שהיה שחקן לגיטימי במיאמי ) , סטפון מארברי , דווין וייד , קרלוס בוזר , כרמלו , לברון , אוקפור , שון מריון , אמרה סטודומאייר , ריצארד ג'פרסון
ארצות הברית פתחה עם הפסד מביך ב 19 הפרש לפורטו ריקו ( 92-73 ) בהנהגת לא אחר מקרלוס ארוויו ( 7-28 ברבע ה 2 ) , והמשיכה עם ניצחונות לא משכנעים על יוון (6 ) ואוסטרליה ( 10)
הצגה גדולה של שאראס ( 28 נקודות) סידרה ניצחון ליטאי על USA ,אבל זה לא השאיר רושם של לארי בראון שאמר ששאראס שחקן שלא מתאים ל NBA (צדק חלקית אבל בן אדם תפרגן קצת…)
ניצחון על אנגולה החלשה, וארה"ב עלתה מהמקום ה 4 .
ברבע הגמר היא גברה על ספרד החזקה ונראה שהיא חוזרת לעצמה ( סטפן מארבורי כיכב עם 31 )
בחצי הגמר ארה"ב הפסידה לארגנטינה שהמשיכה וזכתה בזהב בניצחון על איטליה ( בדרך לדאבל כשגם נבחרת הכדורגל של מסי זכתה בזהב)
האמרקאים ניצחו את ליטא בקרב על המקום ה 3 וזכו בארד
5-130 המאזן של ארה"ב במשחקים האולימפים , כאשר שלושה הפסדים ב 17 אולימפיאדות הגיעו מהנבחרת של 2004 .
אני עדין בדעה שארה"ב הייתה מספיק מוכשרת לזכות בזהב. התירוץ של סגל צעיר לא אמור להיות תירוץ. סגל של 5 HOF עתידיים אמור היה להביא את הזהב לארצות הברית , נבחרות צעירות יותר ומוכשרות פחות זכו בזהב.
מארברי ואייברסון מסרו יחד פחות מ 6 אסיסטים למשחק ודאנקן, שהיה אז השחקן ה 2 בעוצמתו בליגה אחרי שאק לא הושיע עם 8.4 זריקות למשחק בלבד
גם הנבחרת של 2016 בדומה לזאת של 2004 תגיע בהרכב חסר.האם איזושהיא נבחרת תנצל זאת ? אני לא מאמין. מצד שני, גם ב 2004 לא האמנתי שארה"ב תשוב ללא הזהב הביתה
אחלה פוסט. מכיר בעיקר את הנבחרת של 2004 ואת אותה אולימפיאדה, זה הרגיש כאילו הם לא מתייחסים ברצינות ליריבות שלה באותה תקופה. אני חושב שקשה להשוות בין הנבחרת של השנה לנבחרת של 2004 בעיקר בגלל שהשחקנים יותר טובים אך בעיקר יותר מנוסים.
עוד דבר חשוב, לאמריקאים תמיד יש דור צעיר טוב בשילוב עם דור ותיק איכותי, לחלק מהנבחרות האולימפיות אם לא כולן לא תמיד יש דור צעיר טוב, או לסירוגין יותר טוב ממה שלנבחרת האמריקאית יש להציע כך שאני חושב לא תהיה להם בעיה לזכות בזהב השנה.
הגמר של 88' היה שירת הברבור של הנבחרות הגדולות מהגוש המזרחי, לפני ההתפרקות. יוגוסלביה של דרזן פטרוביץ' וולאדה דיבאץ' (תראו את הדוקו), כאשר טוני קוקוץ' ודינו ראדג'ה עדיין ילדים, נבחרת פלא שתגיע לשיא באליפות העולם 1990, לפני הפירוק.
ובריה"מ הגדולה, עם הסוללה הליטאית – מרצ'ולניוס, חומיצ'יוס, קורטינאיטיס, והגדול מכולם – ארווידאס סאבוניס.
עד היום יש לי תחושה שאם סאבוניס היה מגיע בגיל צעיר ל-nba, הוא היה הופך לגדול שחקני הציר של דורו. שחקן מדהים, פוינט גארד חכם בגוף של סנטר אימתני עם קליעה רכה. פספוס ענק.
סאבוניס אכן היה יוניק , הוא היה שחקן ענק
פוינט גארד בגוף של 220
יוגוסלביה הייתה נבחרת מטורפת עם דיבאץ , קוקוץ וראג׳דה שהיו צערים ומעל כולם דראזן הגדול
ב 92 קרואטיה זכתה בכסף ללא עזרה סרבית / סלובנית
כל מי שהוא חבר של סבוניס הוא חבר שלי 😉
זכיתי לראות את פורטלנד איתו. תענוג צרוף. לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים מרוב ציפיה ל"מה הוא יעשה עכשיו".
בתוך הגוף המגושם היתה מכונת כדורסל שלא היתה ולא תהיה כמוה.
סאבוניס באמת היה אחד ויחיד במיוחד כשמסתכלים על המימדים שלו וההתנהלות שנראתה קצת טרולית שלו.
אם בגיל 40 במשחקו האחרון הוא עשה צחוק מניקולה וויצ'יץ' מגדולי הסנטרים האירופים שהיה בשיאו זה אומר הכל.
+1
לייק לקפטן ולסבוניס
לברון ג'יימס לא שיחק בהפסד לארגנטינה ונראה שהיה שחקן שולי בנבחרת הזו. וויד דווקא כן שיחק.
לברון ג'יימס אכן היה שולי, אך כן שיחק
https://www.youtube.com/watch?v=zV3xGflsz2o
תסתכל דקה 34 וגם בהמשך…
לא רואה את האמריקאים נופלים משתי סיבות-
1)ריכוז-האמריקאים לא מזלזלים ובאים חדורי מטרה, במיוחד כדי לתת מתנת פרידה יפה לששבסקי.
2)חולשות בסגל-אין בסגל האמריקאי שום חולשה שהיריבות יוכלו לנצל. התקפה,הגנה, שלשות, ריבאונד. יש הכל מהכל. לדעתי יגמר הפרש ממוצע של 30 ומעלה.
מסכים עם ולדי,הנפילה ב2004 נפלה בעיקר בגלל זלזול שהתחיל מלמעלה ולא רק מהשחקנים.קודם כל עד כמה שאני זוכר הכוכבים הגדולים לא התלהבו להגיע,אחר כך כמו שמידן כתב המאמן בא לא מוכן,בחירת השחקנים הייתה ללא התחשבות למגרעות של הכדורסל האמריקאי לעומת כדורסל הבינלאומי.מאז הם למדו את הלקח והם בכלל לא צריכים לשלוח את השחקנים הכי טובים בשביל לטייל לזהב.
הכל נכון.
זה אותו זלזול שפעם אחר פעם גוזל מהאמריקאים את המדליה במירוצי שליחים
זלזול ורביעיה מצוינת של ג'מייקה בראשות בולט
נכון שג'מייקה מצוינים אבל הפאשלות האמריקאיות נמשכות כבר עידן ועידנים
וגם חמישייה מצויינת בראשות גינובילי
אחלה פוסט. מסכים שב2004 הם היו צריכים לקחת, אבל משהו שם פשוט לא דפק כמו שצריך. כנראה דינמיקה מוזרה בין מאמן לשחקנים. גם העובדה שהעמד מולם תור הזהב הארגנטינאי – בשיאו – בטח לא עזרה לאמריקאים.
3 הפסדים זה טו מאץ
מעל מעבר עם כל הכבוד לארגנטינה שחקן כמו דאנקן היה צריך לקחת את הנבחרת קדימה
אייברסון ומארבורי היו קו אחורי אסון ולארי בראון ניהל את המשחק בצורה מזעזעת
צודק לחלוטין. מה שניסיתי לומר זה שב2004 היה גם מי שיוכל לקחת את מה שארה"ב נתנה.
פוסט נהדר!
לא רואה אופציה לנפילה של הנבחרת הזאת. וואלה זה שלברון לא מגיע זה רק לטובה😜
ארצות הברית יטיילו אבל ככל הנראה יהיו להם אחזה משחק שתיים קשה.
מה זה הדבר הזה עם ה3 פעמים שנתנו לרוסי לנסות לקלוע?? וואלה הם איימו על מלחמת עולם שלישית?
וואלה הסגל של 2004 עלוב ביחס להיום.
האם בתמונת המדוכאים האחרונה אנו רואים את ידיד ישראל סטודמאייר ?
אם הייתי קורא את הכתבה יותר בריכוז הייתי רואה שכן, והייתי נמנע מהשיימינג פה באתר.
אם היו קוראים לי סטודמאייר הייתי נוהג בסטודיבייקר. רק כי זה היה מסובך לאנשים להגיד 🙂
ואם נוסע בלארק?
האמריקאים כאלה פראיירים על איך שהפסידו את הגמר של 1972. מילא שרימו אותם, אזל את המסירה לאורך כל המגרש אפילו אני הייתי מיירט
אני בהרגשה שהמשחק היה משוחק עד 1973 או עד שהרוסים היו מנצחים
צודק
אחלה פוסט מידן.
אם כבר הזכרת את הסגל של 2004, אז גם באליפות העולם ב-2006 האמריקאים לא הצליחו לקחת את האליפות אחרי שהפסידו ליוון בחצי הגמר (לברון קיבל את הכינוי Lebronze). האליפות ההיא סימלה את השאננות של האמריקאים. זוכר התבטאויות שלהם לפני משחקים על כך שהם לא מצליחים לבטא שמות של היריבים שלהם. הטראומה הזו די גרמה לשינוי היחס שלהם, ובאליפויות הבאות הם כבר התייחסו ליריבות הרבה יותר ברצינות.
אגב גם בשתי האולימפיאדות האחרונות שארצות הברית באו עם כל התותחים הכבדים בשני משחקי הגמר מול הספרדים הם לא ממש טיילו.
אין ספק. הגמר מול ספרד ב-2008 היה מהמהנים שאני זוכר.
תודה פאקו
2006 היה טורניר נהדר
היוונים היו נבחרת נהדרת והם ניפקו משחק של פעם בחיים בראשות פפלוקוס
זה היה חתיכת משחק
לגמרי חתיכת משחק. ראיתי אותו בלייב ולא האמנתי למראה עיניי. הם אחר כך באו כסוג של פייבוריטים לגמר נגד ספרד, והספרדים פשוט שחטו אותם (ואי אפשר לשכוח את פאו גאסול נפצע בסוף המשחק וקולע עונשין על רגל אחת).
שחורציאניטיס בשיאו, הטורניר הזה הצדיק את הכינוי של "בייבי-שאק" שנתנו לו
באמת לא ברור העניין הזה עם מזכ"ל פיב"א. מה פתאום הוא מחליט ולא השופטים?
כל המשחק הזה היה מאבק בין גושי והקשר לכדורסל היה מקרי בהחלט.
אני הייתי שם בסיאול ב-1988…האשם העיקרי היה המאמן ג'ון ת'ומפסון. אגב, אליוט היה הקלעי יחיד שהיה לו, והוא היה חולה.
פוסט נהדר!
וואו מה הייתי נותן בשביל לראות את נבחרת יוגוסלביה במלואה ב92 נגד האמריקאיים. הדרים טים עדיין היו מנצחים די בקלות אבל החוויה…
לגמריי
פוסט מצוין, תודה רבה
גם אם לברון יהיה בנבחרת כדוה"א נגד מאדים ויפסיד (המפסיד מושמד), אני אשמח
🙂
ללל לנצח
+1
אין עליך אשך 😄
פוסט מצויין.
נבחרת ארצות הברית 2004 הייתה טובה מאד.
איני מקבל את עניין הזלזול.
שכן לאחר ההשפלה ב 2002 ( מקום שישי בטורניר הביתי אחרי הפסדים ליגוסלביה , ארגנטינה וספרד ).
ולאחר כמעט אבדן הזהב ב סידני 2000 ( ניצחון דחוק על ליטא ושארס ).
קשה לבוא בטענוח לזלזול.
בנוסף יש לזכור שגם שנתיים לאחר מכן כשלברון בשיאו וגם פול והווארד מככבים הודחה ארצות הברית ברבע הגמר על ידי יוון והסתפקה בארד באליפוח העולם.
ואתגר שנעלה פה ונקווה שתראו
מי הם 12 השחקנים הטובים ביותר באולימפידה בכל הנבחרות למיט ארצות הברית.
ומי הם 12 הטובים של ארצות הברית ?
אני יכול להעיד משנת 88 והנה הרשימה שלי .
שאר העולם.
שאראס ( ליטא )
גינובילי ( ארגנטינה ).
קוקוץ ( קרואטיה )
פאו גאסול ( ספרד )
וסאבוניס ( ברית המועצות / ליטא ).
ספסל .
פטרופיץ ז"ל ( יוגוסלביה /קרואטיה…הוא כמובן הגדול מכולם אך האתגר הוא רק על דירוג אולימפי…..לא על קריירה כללית ).
חומיצוס ( ברית המועצות ).
נבארו ( ספרד ).
פרננדס ( ספרד ).
ראג'ה ( ליטא ).
קרילנקו ( רוסיה ).
ומארק גאסול ( ספרד ).
נותרו בחוץ.
מארצוליניוס ( ליטא ).
סקולה ( ארגנטינה ).
יול ,גארבחוסה ורודריגס ( ספרד ).
נבחרת ארצות הברית .
מג'יק ( 92 )
גורדן ( 92 …ו84 ).
לברון ( 04-12 ).
כרמלו אנתוני (04-12…ישחק גם בריו ).
הווארד .
ספסל.
סטוקטון ,פול ,קיד
קובי ,פיפן ,בארקלי וגראנט .
אהרון, הנבחרת שלך היתה מפסידה לדרים טים של 1992 על 15 נקודות
מנחם כנראה שלא הבנת אותי או שלא הסברתי עצמי.
אין לי ספק שמלון למשל טוב מאנתוני וכן אני עדיין אוחז בדעה שלארי בירד טוב מלברון ( לפחות כפי שאתה אמרת בכל הנוגע לקבוצות גדולות ).
אך התכוונתי לשחקנים ששיחקו ותרמו באולימפידה.
לארי בירד ב 92 למשל היה לפני פרישה והיה עסוק בעיקר בעסוי גבו .
במובן זה אם זכרוני לא בוגד בי מג'יק( למרות הנגיף ומייקל כיכבו ( מייקל תרם גם ב 84 ….איני זוכר הרבה מטורניר הכדורסל אך את מייקל …ואת קליין ז"ל אני בהחלט זוכר משם ).
אחלה טור
לדעתי אם סבוניס היה מגיע מוקדם יותר לnba )אם אני לא טועה הגיע סביבות גיל 30) אין ספק בכלל שהיה בטופ 5 של הסנטרים בכל הזמנים.
כל כך גדול וכל כך חכם!
פשוט תענוג צרוף(גם וויצ'יץ' שהזכירו פה היה סוג של פויינט-סנטר אבל נמוך ב12 סמ וצר בבערך 50…)
לדעתי הם מייצגים את הצד היפה והחכם של הכדורסל האירופאי .
סרטון הרבה יותר אינפורמטיבי ומפורט של מה שקרה ב-1972.
https://www.youtube.com/watch?v=RwZuPi4cbyg
מה היה הסיפור שם? זכרתי שהיה דווקא הסבר הגיוני לכל הסצנריו הזה
הכוונה לגמר של 72
פוסט יפה מאד. חולשתו של לארי בראון או עקב האכילס של אחד
המאמנים הגדולים בעיניי אי פעם, התגלתה ע"יי מידן.
באשר לשחקן הליטאי החכם סאבוניס, נקווה לראות את בנו
בתאנדר באינטליגנצית משחק כמו של אבא, הלוואי.
הגיע לארגנטינה לזכות ראיתי את המשחק בלייב ולא האמנתי.
ב"זכות" כל המשברים, האמרקאים לא מזלזלים ויקחו את שאר
העולם ב35 הפרש, בזכות 2004 (יניב אמר את זה קודם).
תודה